לא קראתי אותו, אבל Station 11 שלה נהדר ולגמרי בטופ המלצות שלי.

אני מאוד אוהב את inkle, אבל האחרונים שלהם (למשל Expelled) היו טובים פחות אז זה כבר לא רכישה אוטומטית עבורי.

כאן אנחנו עומדים. גם השנה אני אשמח שתחזיקו לי אצבעות בזמן שאני מקליד, עורך ומשייף. כל מה שאני רוצה בשביל הסיפור הזה הוא לתת לו הזדמנות להגיע אל קוראים. אני חושב שהם יהנו. תאחלו לי בהצלחה.

6/6

עוד משהו שקרה השנה הוא שהתחלתי לכתוב כמה סיפורים קצרים. אם "הסטיגמה של הגמדים" יצא טוב דיו, אני מקווה להגיש אותו לאחת מאנתולוגיות המד"ב\פנטזיה העבריות, למשל 'היה יהיה', או לכנס.

5/6

המטרה לשנה הקרובה היא לסיים את הטיוטא הראשונה של הספר. כן, אני יודע שזאת היתה המטרה בשנה שעברה. אבל בגלל שינוי דרסטי בנסיבות (שעוד לא שיתפתי כאן) עומד להתפנות לי הרבה זמן לכתיבה בחודשים הקרובים. זאת הזדמנות בלתי רגילה לכנס את הפרוייקט.

4/6

בשנה האחרונה סיימתי שני פרקים והתחלתי שלישי. אנחנו עומדים על 12 פרקים גמורים, 2 לא גמורים, פרולוג ואפילוג. 230 עמודים, שהם כ 88,000 מילים.

למרות ההתקדמות האיטית, לא עובר יום בלי שאני חושב על העלילה והדמויות. הסיפור מתגורר ללא שכ"ד הראש שלי, ורק צריך להוריד אותו אל הכתב.

3/6

עברו ארבע שנים וקצת מאז אותו לילה בספטמבר '21 שבו פתחתי Word והקלדתי את המילים הראשונות של משמר הקדמה. זה סיפור על אנושות שאיבדה הכל ונסוגה לימי הביניים. על מסדר חשאי שמשמר את שאריות הידע האנושי. על התבגרות. על מדע וקסם. זו מחווה לטולקין, לארתור סי קלארק ולסרגיו לאונה.

2/6

חלום.

אני לא פייק כי הנחת העבודה שלי היא שכל דבר שאני כותב באינטרנטים בזהות 'קבועה', פייק או לא פייק, יקושר אלי בסוף.

The internet remembers.

🙏

מכריח את עצמי לשבת לכתוב למרות הדכאון. מקווה שהוא לא יפעפע אל תוך המילים.

אין וולט אז אני הולך עגשיו לארגן לו אלפחורס מהבוטיק סנטרל.

הילדים יהיו מאושרים ורק אני רוצה לדפוק את הראש בקיר.