סליחה, תיקון קטן - האובססיה ממש לא קלה 🙃

לפעמים צריך פשוט לצלול למים ולהזכיר לעצמך שכדי שתהיה לך את היכולת יום אחד, חייבים להתחיל מאיפשהו 🤷‍♂️

הכנתי רוטב זרחני כזה לא מזמן ביחד עם רצועות עוף בשומשום, בדיוק כמו בניינטיז.
לצערי לא זוכר את המתכון המדויק אבל בגדול זה היה משהו כמו:
סלק שטחנתי בבלנדר ביחד עם סויה, מייפל, חומץ אורז, ג׳ינג׳ר, שום. ואז בישלתי את זה טיפה בסיר, והסמכתי עם קורנפלור. וזהו, עושים התאמות לפי מה שמתאים.

אני עושה את זה לפעמים, אבל זה רק מחזק את התחושה שלאף אחד אחר לא איכפת ממך. אני לא רוצה את הלחץ הזה עלי כל שנה.

לא יודע 🥹

תודה 💙

🤷‍♂️
כי יש דרג ויש זרג, אנא אערף. אותי בד״כ לא סופרים, כי אני שקט, לא עושה בעיות לרוב, בא לאן שמבקשים ממני לבוא, אין לי בת זוג או רכב משלי, אז אני בגדול נתפס עדיין כ״נספח״ של ההורים שלי. אז היחיד שמעניין ושהדעה שלו חשובה זה אח שלי. ולארוסתו יש צליאק אז בכלל עכשיו הכל חייב לעבור דרכם.

היית חושבת! אבל אני מגיע כמעט תמיד באותה שעה תמיד, ויש ימים שדי ריק ויש ימים שאי אפשר להכניס זבוב. עוד לא גיליתי מה האלגוריתם 🤷

זה מה שאני עושה באיזשהו שלב, ואז בד"כ התגובה היא "תרד, אנחנו באים" ואז הם לא באים. או, אם אני יותר נחוש מבד"כ, לפעמים זה מתקבל בגלגול עיניים "ותפסיק להיות כזה לחוץ" ):

כתבתי "לבכות" במקום "לבהות" בטעות, אבל פתאום זה נראה לי ממש ראוי