Thanks for sharing your brilliant research!

9. אה, הנה טיוטת המאמר הכמעט-סופית (בעברית, אקדמי, ארוך, פתוח לכל)
papers.ssrn.com/sol3/papers....

8. להמשגה הזו יש השלכות, למשל על השימוש של שוטרים במכשירים הפרטיים שלהם, שימוש פסול בעיניי. יש עתירה של האגודה לזכויות האזרח שתלויה בבג"ץ בנושא.

7. משפטית, האם יש פרטיות במרחב הציבורי?
אני משיב בחיוב: מפגין שבא להפגנת המונים, שבה המסה חשובה יותר מהמפגינים הבודדים, ושאינו נמצא בקו הראשון, זכאי לפרטיות מסוימת בזמן ההפגנה. כן, למרות שזה במרחב הציבורי, למרות שזה אקט פוליטי של ניראות.

6. על הדרך, יש תופעות מעניינות של חיקוי בצורות המעקב. למשל רחפנים – המשטרה התחילה, התקשורת חיקתה, המחאה העתיקה; מכשירים ניידים – המפגינים היו ראשונים, התקשורת נעזרת בחומרים, השוטרים מחקים.
התוצאה: ספירלת מעקב, מירוץ חימוש צילומי.

5. ההמשגה של ההפגנה כזירת מעקב חושפת את מאבקי הכוח שיש בהפגנות ואת השינויים לאורך השנים.
בעבר, רק התקשורת צילמה, המשטרה הצטרפה, וכיום בזכות המכשיר הנייד, חיבור לרשת ורשתות חברתיות, גם למפגינים יש כוח. התוצאה לפעמים היא קרב מצלמות.

4. המאמר מתאר את הפיכת ההפגנות לזירת מעקב לאורך השנים, ועל סמך ראיונות עם גורמים שונים (חלקם פה בטוויטר, תודה שוב!), בוחן את הפגנות הדמוקרטיה בקפלן 2023 כמקרה מבחן.
הנה מיפוי המצלמות לאורך הרחוב ובאזור, מינוס הקריה. מפגינים מצולמים בהמוניהם, וגם מצלמים.

3. הנה הצגה סכמטית של ההפגנות. איור – סטודיו פינאטס.

2. למשטרה יש מסוק, רחפן, מצלמות גוף, גישה למצלמות של הרשויות בזמן ההפגנה, מצלמות וידאו והנייד אישי של שוטרים.
לתקשורת יש רחפן, מצלמות וידאו וסטילס, וחומרים מהמפגיניםץ
למפגינים יש לייבסטרימינג, רפנים, ומצלמה אישית.
יש גם מצלמות נייחות בזירה.
התוצאה: כולם עוקבים אחרי כולם.

1. אמ;לק: המשפט פוגש הפגנות בהיבטים של חופש ביטוי – האם מותר, איפה ואיך, מה קורה בהתנגשות עם הסדר הציבורי וכדומה.
אני מציע לחשוב על הפגנות (גם) כזירת מעקב. מספר המצלמות, סוגי המצלמות, האחוזים בהן והשימושים בהן גדל מאוד לאורך השנים. הפגנה נטולת מצלמות שונה מהפגנה רווית מצלמות.

האתר פתוח לכל, מוזמנים לגלוש, לחפש, לחקור, להשתמש לכל מטרה שאינה מסחרית.
www.haaretz.co.il/news/magazin...