BlonditH
banner
blondith.bsky.social
BlonditH
@blondith.bsky.social
400 followers 260 following 7K posts
רק על עצמי לספר ידעתי. ועל הגברבר, הבייבית (7.8) והבייביבן (3.4) עצמי כוללת מחשבות מאד יומיומית, תלונות על מטלות בית שאין לי כח לעשות, קשיים של קשב וריכוז עם דכאון ולפעמים גם אושר *הגילאים נכונים לנובמבר 24 וסביר להניח שלא אטרח לעדכן אותם אז תצטרכו לחשב
Posts Media Videos Starter Packs
מתקשרים למוקד אחיות/רופאה אוןליין כדי להתייעץ
הציוץ היה מאתמול בלילה. הייתי שם היום 😔
יש מדריכים לכתיבה א-מגדרית וגם ניסיונות לייצר סוכנים שיאומנו לזה אבל להבנתי זה עדיין לא מספיק טוב ונדרשת חשיבה
אני מאד מאד מאד בעד כל מה שקשור בפניה א-מגדרית או פניה מותאמת מגדרית ואני בעצמי עושה מאמצים כדי שדברים שיצאו מהמקלדת שלי יהיו כאלה רוב הזמן, אבל…

אני מנסה לקרוא טקסט ארוך בפונט הא-מגדרי וזה פשוט לא קריא (זה ממש חמוד ומבורך בשלט ברוכות.ים הבאות.ים או בכותרות גדולות, אבל בטקסט קטן וארוך זה פשוט לא)
אני לא מכירה שום אלמנט בסיפור הזה (מלבד השמות המקוריים של שני הגברים) ויש לי תחושה שאחיה טוב בלי להכיר;-)
בבית ספר של הבייבית ביקשו שבנות ובני משפחה יבואו לכיתה ויספרו את סיפור העליה לארץ.
גברבראמא התנדבה וסגרנו תאריך מול המורה ואז הסתבר שזה תאריך העליה שלה לארץ! מה הסיכוי?!
מחר בבוקר אני מתכננת לעבוד בתחתית (הקפה, לא המצברוח), אם מישהי או מישהו מהפיד באזור, קפצו להגיד שלום
מניחה שיש אבל זה בעיקר בלאגן של זמן כדי לנקות הכל, לא כסף.
ולתרן את הבעיה מהשורש כי זאת לא פעם ראשונה, אבל היא לא המקור לזה אלא כנראה משהו בבניין
יש לי רעיונות, כולם לא הגיוניים ומעיקים אבל אני כבר מושקעת בהם אז לא מחליפה 🤦🏼‍♀️

אבל נראה לי שלטובת הכלל יהיה נחמד לשתף פה רעיונות
הגברבר כבר חזר אבל הנזק רציני
לי ממש קשה להקריא קומיקס לעומת ספר רגיל.
הצמידות והתלות של הטקסט עם הציורים ברמת משפט לעומת ספר שבו יש ציור גדול על פסקה או כמה פסקאות
בימי הולדת אני מזמינה מפעילה…
אני לא עושה את זה בצורה טובה כי העצבים הרופפים שלי לא נפגשים טוב עם ההתלהבות של הבייבית. באמת שהיה עדיף להתמודד עם האכזבה שלה אם לא הייתי מתנדבת
גוד בלס יו!!!
לא רק שלא שרפתי את ביה״ס, זאת כבר פעם שניה שאני עושה את זה (הפעם הראשונה היתה בתחילת המלחמה והבייבית היתה בכיתה א. היית מצפה שאני אלמד לקח)
ובשביל להוסיף עניין על כל זה - הגברבר צריך לנסוע עכשיו לאשדוד כי הדירה של אמא שלו הוצפה
לקום מאוחר תמיד מתנקם בי. זה לא כיף לי להתחיל את היופ מאוחר ולא שווה את שעות השינה.
חצי יום כבר הלך, אני עצבנית ולחוצה ואפילו לא שתיתי קפה ולא התקלחתי
מארח = להכין פעילויות ולדאוג לארוחת ערב שיעבירו שעתיים ל-5 ילדות וילדים
לקחתי ריטלין ורגיעון. ישבתי 10 דקות עם הבייבית ומחברת כדי לעשות סדר בדברים ולחשוב על רעיונות למשימות בחבילה עוברת ועכשיו אני שוב שונאת את כולם
אה זה תמיד אותה קבוצה?
איך זה בכלל אפשרי? זה אומר שיש בית מארח כל שבוע כמעט
בתחילת השנה הבייבית חפרה לי שכשיהיה בית מארח היא רוצה שיהיה אצלנו. אז כמובן שקפצתי להתנדב כשחולקו הקבוצות ועכשיו אני שונאת אותה שהיא ביקשה ממני ושונאת את עצמי שנפלתי בזה ושונאת את כל הזמן והכסף והלחץ והמריבות שאני שורפת על זה